עישון קנאביס מנקודת מבטה של הרפואה הטבעית

מאמר נדיר הבוחן את השפעתו האינדיבידואלית של עישון המריחואנה. האם ההיפראקטיביים והאימפולסיביים יוצאים נשכרים מעישון גראס, ואילו הטיפוסים החלשים – אלו הסובלים, למשל, מתת-פעילות של בלוטת התריס וממערכת עיכול חלשה – עלולים להיפגע ממנו?

לפי שמועה מבוססת היטב, הקנאביס מכונה "מריחואנה" על שמן של מרי וחואנה, שתי יצאניות ממוצא היספאני שתיפקדו גם כדילריות של גראס בפונדק דרכים שתפעלו בגבול מכסיקו וארה"ב. מנגד מסרב לגווע הסיפור שלפיו לא היו השתיים אלא דמויות בקמפיין שהגתה ממשלת ארה"ב בתחילת המאה ה-20. כיאה לרוח התקופה היו בו אלמנטים גזעניים למכביר, ומטרתו הייתה להרתיע בני טובים מפני השימוש בעשב באמצעות כריכתו בדימויים של מעמד נמוך, לא מהוגן וכהה עור. בפרספקטיבה עכשווית ברור שהקמפיין, מדומה או אמיתי, היה אחד הכושלים בהיסטוריה: השימוש במריחואנה נפוץ למדי, הוא חוצה מעמדות ומאפיין קבוצות רחבות בציבור המודרני.

על השפעת הצמח כמרומם רוח, מפיג כאבים, מרפה שרירים ומעורר תיאבון במהלך השעות שלאחר העישון אפשר לקרוא תיאורים עשירים ומפורטים מנקודת מבט אישית וסובייקטיבית ברחבי הרשת והספרות המודרנית. מלבדם דומה כי מועט המידע המהימן לגבי השפעותיו של הצמח מנקודת מבט שאינה רפואית-מדעית או פסיכולוגית-מדעית. אינפורמציה כזאת עשויה להיות חיונית לצורך הבנת ההשלכות, לרבות אלו הבינוניות וארוכות הטווח של עישון קבוע של מריחואנה.

הסיבות האנרגטיות למנצ'יז ולקור בגפיים

על אף תפוצתו הרחבה, תופעות רבות האופייניות לעישון אינן מוכרות על ידי הרפואה המודרנית. הן לא יכולות לחמוק מהפריזמות של שיטות טיפול אחרות, הבאות מנקודת הנחה לפיה לכל מה שנכנס לגוף יש השפעה על אופן תפקודו. כאן נסתמך על שני זרמים ברפואה הטבעית, העשויים לשפוך אור על הנושא: אלו הם רפואת הצמחים והרפואה הסינית, שיש ביניהן הרבה מן המשותף בכל הנוגע לגישתם כלפי אופני ההשפעה של צמחים על בני אדם.

התיאור שניתן לצייר על אודות השפעתו המידית של עישון הגראס בהסתמך על רפואות אלה הוא זה: פעולת עישון העשב גורמת לחום להתרכז בחלקי הגוף העליונים ולייבש אותם. תחושות אופייניות הנובעות מהשפעה זו הן תחושות של קור בגפיים, הבולטות יותר ככל שהמעשן רגיש יותר לקור באופן כללי. מאידך, הקיבה סובלת מחימום יתר, האחראי לתחושת תיאבון היתר (המנצ'יז). היובש בפה והצמא המוגבר נובעים אף הם מהתרכזות החום בחלקי הגוף העליונים.

איבר נוסף המושפע מפעולת העישון הוא "הלב". תיאורם של הסינים את איברי הגוף רחוק לעתים מרחק גדול מן הפיזיולוגיה המערבית: האיברים כולם נבחנים דרך תפישה רחבה יותר, המשלבת את תפקודיהם האורגניים בתפקודיהם "הגבוהים" יותר. לפי תפישה זו, מהווה הלב את משכנה של הרוח, או נפש האדם, המכונה "שֵן" ולה מיוחסים תפקודים התנהגותיים, קוגניטיביים ומנטליים רבים. היא משתקפת (או מתבטאת) דרך העיניים, ומידת הבוהק שלהן היא אחד הפרמטרים להבנת מצבה. עליית החום הפנימי כלפי מעלה המתרחשת בעקבות העישון מייצרת, באופן זמני, עודפי חום בלב, מצב המאובחן כ"חום בלב". חום מופרז נוטה "לבלבל" את השן (הנפש) ולגרום לה מעין דיסאוריינטציה חולפת, השולחת אותה כלפי מעלה להשתכן זמנית באזור הראש. תיאור זה, שבוודאי נשמע לרבים ציורי משהו, מסביר את ברק העיניים החריג האופייני למסוממים בכלל ולמעשני גראס בפרט, ואת תחושת ה"היי" שבדיוק בגללה נמשכים רבים למריחואנה ולסמים אחרים.

ירוק מצחקק, חום חרדתי

גם למרקם החומר מיוחסת חשיבות. ככל שהוא קל ואוורירי יותר, כלומר "ירוק" – עלים ופרחי קנביס מיובשים, הוא בעל איכות קלה ואוורירית יותר. חומר כזה מחולל חשיבה מפוזרת, חסרת הקשר. גם צחקוקים חסרי הקשר ודברנות הן התנהגויות אופייניות לחומר כזה. ככל שהחומר המשמש לעישון "כבד" וכהה יותר, כלומר הוא יותר עתיר שמן – כמו סוגי החשיש השונים או סוגי חומר ירוק "מחוזק", כך הוא יחולל השפעה מאטה יותר על תהליכי החשיבה, שיתאפיינו במחשבות עמוקות בלופים ובהתמקדות פנימה. גם תחושות החרדה והפראנויה אופייניות יותר לחומר כבד המושך כלפי מטה.

המצב הקיצוני ביותר של פגיעה אפשרית בשן אינו נובע מהמצב המתואר כאן, אלא ממצב נדיר וקיצוני אחר, שתוצאותיו מתוארות באופן דומה להתקפי מאניה ולפסיכוזות סכיזופרניות. נראה כי במצב זה מועדים ללקות רק מי שכבר לוקה בו באופן סמוי והשימוש בקנאביס מגרה אותו או הופך אותו לפעיל.

השימוש הכרוני בקנביס והחלשת מערכת העיכול

אלו הנוהגים לעשן כחלק משגרת יומם לאורך תקופות ארוכות, צפויים להיות מושפעים מאיכות נוספת של הקנאביס: הוא גורם להחלשתה של מערכת העיכול. תסמיניה של זו עשויים להתבטא בצואה רכה, בפגיעה בתיאבון שביטויה העיקרי ביכולת לאכול בעיקר תחת השפעת הצמח, בעייפות ובחולשה. בהמשך עלולות להופיע גם פגיעה במערכת החיסון ובעיות בספיגה שבעקבותיהן נוצרים חסרים במיני חומרי תזונה. מבחינה התנהגותית מתאפיין מצב זה בחשיבה איטית ומעורפלת, בדיבור איטי, בסרבול תנועתי ובמתח שרירי נמוך. מוטיבציה נמוכה והיעדר יוזמה כרוכות אף הן במצב זה.

אולם מנקודת מבטה של הרפואה הטבעית, אין זה אפשרי שתוצאת השפעתו של דבר מה על הגוף תהיה זהה אצל כולם. הרעיון, בקצרה, הוא זה, שככל שהשפעת דבר מה עומדת בסתירה מובהקת יותר לטמפרמנט הבסיסי ו\או לסימפטומים שמהם סובל אדם, כך אפשר שאותו הדבר, בין אם הוא מזון, משקה או צמח, עשוי לשפר את מצבו בדרך של איזון לכיוון הנגדי. מאידך, לפי תפישה זו, טיפוסים הנוטים לסבול מחוסר איזון המוטה לאותם הכיוונים שאליהם מושך הגראס, עשויים לצאת ניזוקים ממנו יותר מאחרים. הם מועדים להיפגע בעוצמה ובמהירות רבות יותר משימוש קבוע בגראס, וליהנות פחות מהשפעותיו המיידיות.

אימפולסיבי והיפראקטיבי

מעניין לנסות להחיל תפישות אלו של איזון נגדי על אותו אדם הסובל מתגובות התנהגותיות הפוכות לאלו שמחוללת המריחואנה. על פי רוב מדובר במי שהשגרה של חייו כרוכה ברמות מתח גבוהות ביותר והוא נוטה לפתח בעטיין התנהגויות "חמות" – המתפרשות כאימפולסיביות, חסרות סבלנות ואולי גם אלימות. האם אפשר שאדם כזה יצא נשכר מעישון מתון של מריחואנה כל עוד מתנהלים חייו תחת אותן רמות של מתח?

– רבים מבין המעשנים הכבדים הם בדיוק טיפוסים כאלה, והם מעידים לעתים קרובות על השפעתו המבורכת של העישון על חייהם. זוהי עמדה שקשה להתעלם ממנה. יש לזכור כי תנאי חייהם של לא מעטים בעולם המודרני הם קיצוניים למדי, וכי מבחר ואיכות הפתרונות העומדים לרשותם בזמן נתון כזה או אחר לעתים הוא מצומצם ודל למדי. ובכל זאת, הבעיה העיקרית עם טיפוסים מסוג זה היא שהם נוטים גם לפתח ביתר קלות התמכרויות ולהגיע במהירות רבה למינונים גבוהים בהרבה מהדרוש ולהרגלי צריכה הנעדרים מתינות. התנהלות כזו לאורך זמן כמעט ודאי שתסב להם נזק.

הקשר בין עישון קנביס לתת פעילות של בלוטת התריס

אחד ממיני הטיפוסים ההופכיים, שבאופן טבעי מתנהלים כמי שספגו את השפעותיו רחוקות הטווח של שימוש קבוע בעשב, הוא הטיפוס הפלגמטי: הוא מגלה רגישות יתר לקור, סובל מחולשה כללית וממערכת עיכול חלשה (איטית מדי או מהירה מדי), ולעתים קרובות הוא מתאפיין בחיוורון ובמערכת חיסון חלשה. מעניין לציין כי מנקודת מבט מערבית עונים לתיאור הזה למשל אלו הסובלים מתת פעילות כרונית של בלוטת התריס, או מנטייה לפתח תת פעילות כזאת בשלב כלשהו בחייהם. ואמנם, למרות היעדרו של מחקר מבוסס בנושא (ככל הידוע לי), מעידים רבים על זיקה בין עישון קנאביס ובין התפתחותה או החרפתה של תת פעילות כזאת.

טיפוס משמעותי נוסף שספק גדול אם יפיק תועלת או הנאה מרובות מעישון גראס הוא זה המתואר ברפואה ההודית המסורתית (איורוודה) כטיפוס קאפה בלתי מאוזן. את אלו מלווה תחושה פנימית של כבדות ולעתים קרובות מחוותיהם ותנועתם איטיות. הם עשויים לסבול מהשמנת יתר, מבעיות מטבוליות שונות העלולות להתפתח עד לכדי מחלות דוגמת סוכרת, מעייפות ומאנרגיות נמוכות. מעניין כי רבים מהם נוטים להירתע באופן טבעי מפני המריחואנה.

מאת: תמר נהרי

עורכת ונטורופתית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s